<h1>הרוקח סימן רי"ז</h1>
<h2>דף עג:</h2>
יום הכפורים אסור באכילה ובשתייה והאוכל ככותבת הגסה ביום הכפורי' חייב כרת כמוה וכגרעיניתה ירושלמי אמר רבי יוסי זאת אומרת צריך למעך את חללה פי' תמרה הגסה אין המאכל דבוק לגרעינין משום הכי תני כמוה הוא המאכל וכגרעינית' למעוטי חללה אלא אם כן נמעכה לגרעינין וזהו חומרא וכל האוכלין מצטרפין אם אכל פחות מגרוגרת פטור מכרת אבל אסור.
<h2>דף עז:</h2>
אסור ברחיצה מקצת גופו ואם היה מלוכלך בטיט ובצואה מותר או נטפטף דם מחוטמו או כשיוצא מבית הכסא כשאינו מכוין להנאתו מותר לרחוץ ידיו. בעל קרי טובל ביוה"כ במדרש הרנינו ובלבד שירחץ במקום צנוע. בן י"ג שנה ויום אחד ובת י"ב שנה ויום אחד מתענה כל היום ח' שנים בבריא או חולה בן ט' מתענין לשעות ולא פחות מבן ח' שנים. ואשה מדיחה ידה ליתן פת לתינוק. ומותר לעבור במים עד צוארו להקביל גדול ממנו או לשמור פירות שאינו מכוין לרחיצה. ואסור לישב על טיט לח המטפחת במים ומצטננים בכלים ובפירות ומותר לרחוץ ידיו בהשכמה או כשיוצא מבית הכסא. מטפחת לחה במים אסור לקנח בה פניו ידיו ורגליו משום סחיטה. ראה קרי ביוה"כ וכל חייבי טבילות טובלים ביוה"כ ואמר במדרש הרנינו בפסיקתא רבתי א"ר אבא בשם ר' אחא ובלבד שירחץ במקום צנוע שלא התירו אלא לטהרתך לכפר מעונותיך. אסור בסיכה מקצת גופו ככל גופו ואם הוא חולה או שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו.
<h2>דף עח:</h2>
אסור בנעילת הסנדל מנעל אסור לכל ואם מתיירא מעקרב או משרצים מותר לכרוך שום דבר על רגליו לילך בו כרבה בר רב הונא דכריך סודרא.
תנו רבנן תינוקות מותרין בכולן חוץ מנעילת הסנדל, רחיצה וסיכה כיון דרביתייהו נינהו לא גזרו בהן רבנן. הכלה תרחץ בכל ל' יום והחיה תנעל את הסנדל.
<h2>דף פא.</h2>
אחד אנשים ואחד נשים חייבין על עצומו של יום אבל אתוספת היום אינן חייבין בכרת אבל אסור לאכול עד חשיכה דאמר האזרח לרבות הנשים לתוספת. אמר רבא כס פלפלי או זנגבילא ביומא דכפורי פטור אבל אסור וכן עלי קנים ועלי גפנים אבל פלפלא חייב. אסור בשתייה מלא לוגמא וכל מיני משקין מצטרפין שתה ציר או מורייס או חומץ פטור אבל אסור. וכן שתה פחות מלא לוגמא אסור.
אסור במלאכה ואם עשה ביום הכפורים מלאכה חייב אחד האיש ואחד האשה ולא מיחייב על תוספת עינוי. תוספת יום הכפורים מן התורה בין בכניסתו בין ביציאתו מערב ועד ערב תשבתו שבתכם.
<h2>דף פב.</h2>
תינוקות להתענות קיימא לן כרבי יוחנן בת י"ב שנה ויום אחד או זכר בן י"ג שנה ויום אחד. חולה מאכילין אותו על פי בקיאין אם יאמרו מסתכן אם יתענה מותר לאכול בין אמר החולה צריך אני אע"פ שהרופא אמר אינו צריך או רופא אמר צריך והחולה אמר אין צריך ספק נפשות להקל. עוברה שהריחה או תאיבה לאכול מאכילין אותה עד שתשוב נפשה. אם תתאוה ביום הכפורים לוחשין באזנה יום הכפו' אם אינה מבקשת יותר הרי טוב ואם לאו יאכילוה. מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו עד שיאורו עיניו. מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבדו.
<h2>דף פז:</h2>
וקורא בתורה ו' והמפטי' ובעשור לחדש ומפטיר סלו סלו. ומה שפוסקין צדקה עבור המתים ביום הכפורים ולא ביום טוב יש להם אסמכתא שכתוב בסוף פרש' ואתה תצוה הכפורים אחת בשנה יכפר וסמיך ליה ונתנו איש כופר נפשו ליי' בזמן שיתן לכפר' הנפש. ומה מועיל למת שהחי נותן צדקה בעבורו אלא השם בוחן לבות החיים והמתים אם אותו המת בחיים היה נותן צדקה ואם היה עני אותו המת אך לבו בטוב והיה נותן אם היה לו אז תועיל לו קצת כי החי יכול לבקש להקל דין המת כדוד על אבישלום וכר' יוחנן על אחר לכשאמות אפסוק עשן מקברו אבל אם נתן בעבור רשע אין מועיל. ונותנין לכבוד המתים שהצדיקים מליצים על צאצאיהם כי יוצאין מתחת הכסא שהוא חלול למטה ממקום השכינה אני אעביר כל טובי על פניך בא"ת ב"ש נפשם דרך דלת הכסא יוצאים כסא באל בם דלת ושם התורה מגילה עפה כסא בא"ת ב"ש לחת. הכסא כאבן ספיר הלוחות סנפירין כ"סא לח"ת בגימטריא ח"סד וא"מת זהו צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך והלומד ספר לשם שמים יזכה לגן עדן מקום ספיר אבניה תירג' וגינתא דעדן אתר דשיזבא לכך אבן יששכר ספיר וכשישר' עוסקים לקרות בתורת אמת אז הצדיקים מליצי הצדק למעלה א"מת מא"רץ תצ"מח וצדק משמים נשקף לכך בשעת קריאת אמת אמת וצדק וכן אם אירע למול בר"ה מוהלין אותו לאחר קריאת התורה ואחר כך תוקעין ואם ביום הכפורים אחר קריאת התורה מלים בשעה שפוסקין צדקה. לפי שהשכינה אצל התורה שהרי כתוב אני עם לבבי לבנות מנוחה לארון ברית ה' ולהדום רגלי אלהינו לכך מקום ארון אינו מן המדה מן הצדדין אבל למעלה מן המדה לפי שבשליש הבית היה והקדושה עד ערבות כאילו דבוק הארון לכסא וכאלו דבוק לכבוד והצדקה והתורה לימינו מימינו אש דת למו צדק מלאה ימינך. לאחר קריאת התורה קורין אשרי ומתפללין מוסף ואין מזכירין עבודת היום בקרובץ ובסליחות.
למנחה קורין בתורה כהן לוי וישראל וקורין בפרשת עריות משום דאמר בחגיגה בפ' אין דורשין גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להם ומחמדתן ואם נכשל שום אדם בערוה יתבייש וישוב לכך מפטירין ביונה כי שבו מדרכם הרעה. ובפ' בתרא דיומא שאל ר' מתיא בן חרש את ר' אלעזר בן עזריה ברומי שמעתי ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש אלו שלשה הם ותשובה עם כל אחד ואחד עבר אדם על מצות עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפור מכפר שנא' כי ביום הזה יכפר. עבר על כריתות ומיתות ב"ד ועשה תשובה תשובה ויום הכפורים תולין וייסורין ממרקין שנא' ופקדתי בשבט פשעם. אבל מי שיש בו חילול השם אין כח לא בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר ולא בייסורין למרק אלא כולם תולין ומיתה ממרקת שנא' אם יכופר העון הזה עד תמתון. חילול השם שתלמידי חכמים חוטאין וחבריו בושים משמועתו או ישראל חוטא שהנכרים אומרים יהודי' עושים כרשעים או חסיד שגנב או עושה עבירות. והחוטא העושה תשובה יתכפר לו לעולם הבא אך בזה יהיה לו יסורין או שום רעה בעולם כדא' בפ"א דקדושין בסופו כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה. ומתרץ אביי מריעין לו בעולם הזה לשלם מעשיו הרעים. והיינו דאמרינן בפרק א' דתענית ואין עול כשם שהקב"ה נפרע מן הרשעים מן עבירה קלה שעושין בעולם הזה לעולם הבא כך נפרע מן הצדיקים על עבירה קלה שעושין בעולם הזה זהו פגעת את שש ועושה צדק וכיראתך עברתך ואמרי' בערכין בשלהי פ' יש נערכין תנא ר' ישמעאל כל שעברו עליו מ' יום בלא יסורין קיבל עולמו. במערבא אמרי פורענות מזומנת לו תכלית יסורין ארגו לו בגד ללבוש ואינו מתקבל עליו או נתכוון למזוג חמין ומזגו לו צונן או נהפכה חלוקו או נתכוון ליטול בכיסו ג' ועלה בידו ב' שצריך לטרוח להחזיר נכשל באצבעו או אמרו דברי חירופין או חלם חלום רע מצדיק עליו את הדין על כל מקוראותיו. המפטיר יברך כל הברכות לפניה ולאחריה וחותם במוחל וסולח וקדיש ומתפללין מנחה.
בשבועות בשלהי פר' א' פורק עול ומגלה פנים בתורה ומיפר בריתו בבשר תשובה ויום הכפורים מכפר. ובתוספתא בפ' יום הכפורים מי שמחלל שם שמים אין בו כח וכו' ואע"ג דאמר ר' יוסי בר יהודה חטא אדם פעמים ושלש מוחלין לו ד' אין מוחלין לו שנאמר נושא עון ופשע וחטאה ונקה. מיכן ואילך לא ינקה. ואמר על ארבעה לא אשיבנו ואומר פעמים שלש עם גבר. אלא א"ר יהודה בר סימון שובה ישראל עד ה' אלקיך אפי' כפר בעיקר. במדרש הרנינו דרש רבי' הקדוש שובה ישראל אפי' יש בכם עבירות עד ה' כסא הכבוד.
ביומא בשלהי פ' א' דאמר רמי בר חמא הש"טן בגימטריא שס"ד ביומא דכיפורים לית ליה רשות לאסטוני היינו עבירות שעושין בו ביום כמה בתולי איבעול בנהרדעא. אבל עבירות של כל השנה מביאים במדרש הרנינו אשרי נשוי פשע כסוי חטאה זש"ה נשאת עון עמך אתה מוצא ביום הכפורים בא השטן לקטרג והוא פורט עונותיהם של ישראל וכו' והשטן הולך להביא עונות וליתן בכף עונות להכריעם וכו' מודה ועוזב על מנת לעזוב ירוחם כיון שישראל פורטין עונותיהם ומתוודים הקב"ה נושא להם עון כי ביום הזה יכפר עליכם.
אשרי וסדר קדושה וקדיש ומתפללין נעילה זכרנו וחתמנו וחתום נזכר ונחתם לפניך. בתוספתא יום הכפורים מכפר עם חשיכה לכך תפלת נעילה בלילה כרב דאמר תפלת נעילה פוטרת תפלה של ערבית. בנעילה מתפלל ז' ומתודה ובשבת אף בנעילה צריך להזכיר של שבת בפרק במה מדליקין (דף כ"ד). לעת ערב חותם הקב"ה ועומדים כל צבא מרום אלו מימינים ואלו משמאילים ואז כל הנשמות עומדו' לפני הכסא להליץ ועומדים ב' מלאכים על גלגלי רוח זה כנפיו מסוף העולם ועד סופו וזה כנפיו כמלא עולם אחד סופר חותם למות ואחד לחיים והקב"ה חותם אמת כדאמרינן בפ"ד מיתות (דף ס"ד) אמר ר' חנינא ש"מ חותמו של הקב"ה אמת וכן איתא נמי ביומא בפ' בא לו (דף ס"ט). ועד עת החיתום יכול היחיד לשוב אם ישבר לבו בתשובה שלמה מתקבלת. בא"ב דר' עקיבא קרוב ה' לנשברי לב שבורי לב חביבין לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת שמלאכי השרת מרוחקין מן השכינה ל"ו אלפים רבבות פרסאות. שנא' שרפים עומדים ממעל ל"ו גדול אדוננו ורב כח אלפים רבבות מפרסאות שלו שהפרסא שלו אלף אלפים אמה ואמה שלו ד' זרתות וטפח וזרת שלו כמלא עולם ושמים בזרת תכן. אבל שבורי לב הקב"ה אצלן בתוך אמה. וכל מי שזובח יצרו בכל יום ומתודה מעלה אני עליו כאלו כבדני בב' עולמות. זובח תודה יכבדנני בעה"ז ובע"ה. ונושאין כפיהן הכהנים בכל תפלה לבד מן המנחה.
ולאחר כל התפלה של נעילה דנפקא קדושת יום הכפורים פר"ח תוקעין קשר"ק והעברת שופר תרועה בחדש השביעי שיהו תקיעות של חדש זה שוין. ומנהג שלנו במלכות לות"ר לתקוע רק תקיעה אחת לומר נצחו השטן לפי שבפרקי דר' אליעזר בפ' מ"ו יום הכפורים מכפר על עבירות קלות וחמורות שנאמר מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו וכו' ראה סמאל שאינו מוצא בהן חטא אמר לפני הקב"ה רבונו של עולם יש לך עם אחד בארץ דומה למלאכי השרת שבשמים מה מלאכי השמים הולכים יחפים כן ישראל ביום הכפורים והקב"ה שומע עדותו של ישראל מן הקטי' שלהן ומכפר על כל עונותיהן ועל כל עם הקהל יכפר ואומר מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. ברכו מעריב ומתפללין י"ח ברכות דקיימא לן כר' חנינא בן גמליאל משום אבותיו מתפלל י"ח שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת. ומבדילין על הכוס ומברך מאורי האש דאמרי' בפסחים א"ר בנימין בר יפת אמר ר' יוחנן מברכין על האור במוצאי שבתות ובמוצאי יום הכפורים וכן הלכה וכן אמרי' בברכות.
אסור בתשמיש המטה ואם ראה קרי מחמת אונסו ידאג כל השנה כולה. ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא יראה זרע יאריך ימים.
